כשלוקי שלי פוחד מאופנוע שמתקרב, מייד כשהוא יחלוף יגיע ניעור רציני ואפשר יהיה להמשיך. כך גם אחרי מפגש מתוח עם כלב אחר. הוא יתנער וינקה מעליו את הרגש השלילי.
בספרו, "להעיר את הנמר", כותב ד"ר פטר לוין כי תסמונת פוסט טראומטית נגרמת כתוצאה מתגובת קפיאה בגופו של הקורבן, שחש איום על חייו. לפיו, הטיפול בטראומה יהיה באמצעות פירוק האנרגיה הנצברת בגוף בעקבות האירוע הטראומתי ובהשבת הוויסות הגופני הטבעי.
הוא מתאר כיצד חיות בר רבות משתמשות במנגנונים מובנים שלהן – כמו הניעור אצל כלבים, על מנת לווסת ולשחרר רמות גבוהות של עוררות ולכן סובלות מפחות טראומות, מאשר בני האדם. מהבחינה הזאת, אני מרגישה שהיוגה יכולה עם הזמן להפוך למנגנון כזה עבורנו. שביכולתו של תרגול חכם וקשוב, לתמוך בהחזרת היכולת הטבעית של הגוף לריפוי. בפירוק ושחרור אנרגיה עצורה. בוויסות גוף - נפש. בהתמודדות עם מתח בצורה עדינה ומלאת חמלה.
ביכולתה של היוגה לבסס בנו חוסן ועמידות, שמאפשרים לנו לחזור לשגרה עם מעט פחות צלקות, גם אחרי המפגש עם הלא נעים, הבלתי נמנע. בקיצור, לכו תתנערו קצת ותקראו את הספר.
מומלץ ממש! בינתיים מוזמנות.ים לשיעורים.
댓글