חיוך של בודהה. הרהורים על שיעורי יוגה ראשונים

לאחרונה אני מקבלת פניות רבות של אנשים שהתנסו בעבר בכל מיני שיעורי יוגה ופחות התחברו. והנה, למרות זאת, הם רוצים להגיע ולנסות שוב. אם תשאלו אותי – הם לא מוותרים, כי הם פשוט זיהו שם משהו אמיתי. את שיעור היוגה הראשון שלי כמתרגלת, אני זוכרת כחוויה פיזית ורגשית לא פשוטה בכלל.

יצאתי ממנו ממש בוכה.

כדאי להזכיר, שעל אף התמונה שיש להרבה מאיתנו בראש, על חבורת מתרגלים שיוצאים עם חיוך של בודהה משיעור יוגה ומרחפים באוויר , נוכחתי לדעת שהמציאות יכולה לפעמים להיות גם שונה מאוד, ואולי בעיקר עבור מתרגלים מתחילים.

התנאים בשיעור יוגה - מפגש ראשוני ואינטימי עם הגוף והתודעה, עצירה והשהייה בשקט עם עצמנו, יכולים להביא לחוויה מציפה. ועדיין, אני מאמינה בכל ליבי שמפגש כזה, עם כל מה שהוא מביא איתו, הוא חשוב מאין כמותו. הוא התחלה של דרך מאוד אישית, שאין בה מנוס מהתבגרות אל תוך עצמנו.

עבורי ועבור הרבה מחבריי הוא היווה נקודת ציון משמעותית, של היכרות עם עצמנו ועם העולם באופן קרוב, עדין ומטיב יותר. אני מאמינה בכל ליבי שהוא יכול להיות כזה גם עבורכם.

תודה לאל שהמשכתי לתרגל. נ.ב – חלקכם אכן תצאו משיעור ראשון עם חיוך של בודהה!