מרחב בטוח

ככל שחולפות השנים, אני מגלה משהו כל כך ראשוני על התנאי הבסיסי ביותר להתפתחות שלי.

לא מעט פעמים התעלמתי ממנו, לא הכרתי בו, הלכתי נגדו ושילמתי מחיר כבד. והנה בשנים האחרונות הוא הופך יותר ויותר ברור לי. נוכח, יפהיפה ומפואר. מנחה אותי-

אני זקוקה למרחב בטוח בשביל לגדול. בשביל להתפתח, לצמוח, לבטא את עצמי. ביחסים, בקשרים, בעבודה, בבית, ובחוגים בהם אני לוקחת חלק – חייב להתקיים מרחב בטוח.

מרחב כזה שיש בו אמון ביני לבין האחר. כזה שמאפשר לי להיות אני- על שלל צדדי וגווני, מבלי שישפטו אותי. מבלי שינסו לשנות או לתקן אותי. מבלי שארגיש שמצפים ממני למלא אחר צורך של אחרים.

מרחב כזה שמותר לי בו להיות גדולה, מצליחה, יפה ומוכשרת וזה לא מהווה איום. להפך.

כזה שמותר לי בו להיות חלשה, פגיעה וזה לעולם לא ישמש נגדי.

מרחב שיש בו עדינות. רגישות. מרחב מכיל, מכבד, פתוח אך גם עם גבולות ברורים. קצת כמו חממה.

מצאתי וטיפחתי בחיי כמה מרחבים בטוחים כאלה ואני מודה עליהם לאלוהים. אחד משמעותי כזה, היה בשיעורי יוגה וזו הייתה חוויה מרפאת. משנת חיים.

מרחב בטוח של בשיעור יוגה יהיה כזה בו ניתן להגיע אליו ממש כפי שאנחנו. כל פעם מעט שונים. הוא יאפשר לנו להשיל מעלינו תפקידים חיצוניים או ציפיות ולקחת רגע לעצמנו. הוא כזה שמורגשת בו הכוונה האישית והקולקטיבית בחלל להטיב, להרפות. הוא מרחב בו אנו לא נדרשים לתגובתיות או לעמידה בכל יעד. הוא כזה המעודד אותנו להביא קשב וחמלה לעצמנו, כבוד לגופנו ולמצב תודעתנו ברגע הנוכחי. במרחב כזה נוותר אט אט על הנטייה למדוד עצמנו ביחס לאחרים ונאמן בידידות את התודעה שלנו להתכנסות החושים.

אני מזמינה אתכן.ם למרחב בטוח.

באהבה,

רוני